אחד ביום

אנחנו רגילים לחשוב על העימות בין ארצות הברית לאיראן במונחים של גרעין, נפט ומצר הורמוז. אבל במאה האחרונה יש זירה נוספת במאבק בין שתי המדינות - הפיסטוק. במשך אלפי שנים, האגוז הזה היה אחד המוצרים שהכי מזוהים עם איראן. הוא גדל שם, יצא משם לשאר העולם, והפך לאחד מסמלי המדינה. אבל אז בתחילת המאה הקודמת, האמריקאים החליטו שהם רוצים לגדל פיסטוקים בעצמם, והפיסטוק שהתערבב בעימות בין שתי המדינות הפך לעניין גיאופליטי. אז פעם אנחנו פרופ' נמרוד לוז, ראש רשות המחקר במכללה האקדמית כנרת ובעל טור על תרבות האוכל בישראל היום, על מלחמת הפיסטוקים בין ארצות הברית לאיראן.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

תוכנית 15 הנקודות שהציגה מועצת השלום של טראמפ נדחתה, ונראה שעדיין מוקדם להתחיל לדמיין את היום שאחרי בעזה. ובכל זאת, יש הרבה שאלות חשובות שנותרות ללא מענה, והגדולה שבהן - מי ישלוט ברצועה? אל תוך הדיון הזה נכנס לאחרונה שם מוכר: מוחמד דחלאן. אחרי שנים שבהן פעל מאחורי הקלעים, הפעם הוא מתייצב בגלוי.
הפעם אנחנו עם ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, על האיש שחזר אחרי 19 שנה, מה התוכניות שלו - ולאן הוא מכוון.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

בזמן שכולם מסתכלים על המפלגות החדשות במרכז ובימין, יכול להיות שהדרמה הפוליטית הגדולה באמת מתרחשת דווקא בעולם החרדי. אחרי שנים שבהן ש”ס ויהדות התורה שלטו כמעט בלי תחרות, שלוש מפלגות חדשות מאתגרות את הממסד החרדי ומדברות אל ציבור מאוכזב שמבקש דרך אחרת. מפלגות שמציעות פריימריז, חינוך ממלכתי-חרדי וגיוס למי שלא לומד. הפעם אנחנו אלי הירשמן והקרב על הקול החרדי, ומה שבאמת מפחיד את ההנהגה החרדית לקראת בחירות 2026.
See omnystudio.com/listener for privacy information.

במדינת מישיגן שבארה"ב התנהל מירוץ פוליטי שעקבו אחריו ברחבי המדינה: הפריימריז של המפלגה הדמוקרטית לבחירת המועמד לסנאט. כמו במירוצים קודמים, גם הפעם דיברו על ישראל - אבל את הפוקוס המרכזי של הבחירות תפס ארגון אחד - איפא"ק, שהזרימו הרבה כסף כדי להשפיע על זהות המנצח.
הפעם בעזרתו של ד"ר קובי ברדה, חוקר במכון HIT והמכון למדיניות העם היהודי (JPPI), נבין למה אייפק הפכה למוקד של פריימריז דמוקרטיים במישיגן, ולמה התמיכה שלה הפכה למעין "נשיקת מוות" עבור מועמדים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שבתקופת הקורונה חלק מלימודי האזרחות ירדו מהמיקוד, השנה הייתה אמורה להיות הבגרות המלאה הראשונה באזרחות - אבל בשבוע שעבר משרד החינוך הודיע שגם השנה תלמידי התיכון לא ייבחנו בבגרות באזרחות על שורת נושאים מאוד מרכזיים, ובהם הדמוקרטיה הליברלית, חשיבות החוקה כמנגנון להגבלת כוחו של השלטון, מעמדה של מגילת העצמאות, זכויות חברתיות וזכויות עובדים. במשרד החינוך מסבירים שמדובר בהקלה שנועדה להפחית עומס בעקבות התקופה הביטחונית המורכבת, אבל בעצם, לימודי האזרחות בישראל מעולם לא היו רק עוד מקצוע. במשך שנים הם היו גם זירה למאבקים אידאולוגיים ופוליטיים, וכל שינוי שנעשה בתוכנית הלימודים - עורר ויכוח ציבורי. אז הפעם נדבר עם פרופ׳ דן אבנון, מופקד קתדרת ליאו בלום במדע המדינה (אמריטוס) באוניברסיטה העברית, על הקרב על לימודי האזרחות.
See omnystudio.com/listener for privacy information.