סימולטורים הם ז'אנר מוכר, ידוע ואהוב בעולם משחקי המחשב וכמה מהם נחשבים לאבני דרך של ממש בהיסטוריה של הגיימינג. אני מדבר על Microsoft Flight Simulator, אני מדבר על The Sims ואני מדבר על SimCity.SimCity הושק ב-1989 והוא היה משחק משונה - משחק שאי אפשר היה לנצח או להפסיד בו - ועדיין הוא כבש את העולם בסערה. הוא נמכר במיליוני עותקים ונחשב למשחק חינוכי, משחק שההורים קנו אותו לילדים שלהם. הוא הוכנס לתוכניות הלימודים ברחבי ארה"ב וזמן קצר אחרי שנחת על המדפים פורסם עליו מאמר אקדמי שעסק בקשר בין המשחק לתכנון עירוני אמיתי.אבל הסיפור על SimCity הוא לא רק סיפור על משחק מחשב. הוא מקפל בתוכו לקח שעוסק בקשר בין מציאות להדמיה. הוא עוסק בשאלה מה קורה כאשר היוצר של הסימולטור מתייחס אליו בסוג של שעשוע בזמן שמי שמשחק בו מתייחס אליו ברצינות גמורה. הוא גם עוסק בשאלה מה קורה כאשר הנחות המוצא הסמויות שהוטמעו במשחק משפיעות על דור שלם של מקבלי החלטות וגם של מתכנני ערים, ערים שבתוכם מתגוררים מיליונים רבים של אנשים?זהו סיפורו של SimCity, אחד הסימולטורים המשפיעים בהיסטוריה. קישורים:הנביא של התוצאות הבלתי צפויותhttps://www.strategy-business.com/article/05308סימולטור לכל דברhttps://obscuritory.com/sim/when-simcity-got-seriousריאיון עם המעצב הראשי של SimCityhttps://www.theatlantic.com/technology/archive/2013/05/the-philosophy-of-simcity-an-interview-with-the-games-lead-designer/275724
--------
43:39
מה יש בספר שמטא לא רוצה שתקראו? [עושים טכנולוגיה]
באמצע מארס 2025 פרסמה שרה ווין-וויליאמס את ספרה "אנשים חסרי זהירות", Careless People. ווין-וויליאמס, ילידת ניו-זילנד, דיפלומטית בעברה ועורכת דין שהתמחתה במשפט בינלאומי, הצטרפה למטא ב-2011, בתקופה שבה עוד קראו לה פייסבוק. היא שימשה כ-Director of public policy ותחום האחריות שלה היה דרום אמריקה, קנדה ואזור אסיה-פסיפיק – אזורים שבהם פייסבוק רצתה לצמוח. בספר שלה היא מספרת על ההתרחשויות שהיא היתה עדה להן. יש בו סיפורים, חלקם משעשעים ומדהימים, שבהם היא מתארת איך מארק צוקרברג, שריל סנדברג וג'ואל קפלן מנהלים את החברה. היא מתארת את האינטראקציות שלהם עם ראשי ממשלות ונשיאים וגם עם העובדים שלהם, את האובססיה שלהם לכוח, כסף וצמיחה ואת חוסר האכפתיות שלהם לאנשים רגילים.מצבור האנקדוטות והסיפורים מציג את צוקרברג, מנהליו הבכירים ופייסבוק עצמה, באור מבהיל וגם מביך ויתכן שזו הסיבה שהם רצו לבית המשפט ודרשו את הסרת הספר מהמדפים. הם לא ממש הצליחו והספר טס לרשימת רבי המכר בארה"ב.אז מה יש בספר הזה שמטא לא רוצה שתקראו?קישורים:האם זה רעיון טוב להוריד קובץ פיראטי?https://arstechnica.com/tech-policy/2025/02/meta-torrented-over-81-7tb-of-pirated-books-to-train-ai-authors-say/Careless Peoplehttps://www.amazon.com/Careless-People-Cautionary-Power-Idealism/dp/1250391237
--------
42:40
השיחה הפרנואידית הפכה למציאות [עושים טכנולוגיה]
בשנה שעברה ציינו 50 שנה להקרנת סרטו של פרנסיס פורד קופולה, "השיחה", בכיכובו של ג'ין הקמן, ובמבט לאחור רבים מסכימים שהסרט הזה, שבזמנו זכה להצלחה די צנועה – אולי בגלל שהוא היה תקוע בין שני סרטים אחרים של קופולה, "הסנדק 1" ו"הסנדק 2" – הוא אחת היצירות החשובות ביותר שלו. אני אשתמש בסרט הזה ובסרט נוסף של ג'ין הקמן, "אויב המדינה", כדי לומר משהו על התקופה שבה אנחנו חיים, תקופה של טכנולוגיה וסאונד, תקופה שבה הפרנויה הקודרת של שנות ה-70' היא כמעט בדיחה בהשוואה למציאות, תקופה שבה כמעט כולם מאזינים לנו ועוקבים אחרינו: המדינה, המעסיקים, המפרסמים, אנחנו עצמנו.אז מי שפתאום נזכר שהדבר שהכי חשוב לו לעשות עכשיו, זה לצפות בשני הסרטים האלו, מוזמן לדלג על הפרק הזה כי יהיו בו ספוילרים. ספוילר: אני לא באמת יכול להרוס את "השיחה". זה סרט כל כך טוב, שלא משנה כמה אדבר עליו שום דבר לא יכול להחליף את חווית הצפייה בו; אם כבר, ההאזנה תעשה לכם חשק.הפרק מוקדש לזכרו של ג'ין הקמן: אחד משחקני הקולנוע האהובים עליי בעולם.קישורים:"השיחה"https://www.imdb.com/title/tt0071360"אויב המדינה"https://www.imdb.com/title/tt0120660פרנסיס פורד קופולה מדבר על "השיחה"https://www.youtube.com/watch?v=huYQ7x0v9E8הדוח של Protonhttps://thenextweb.com/news/big-tech-sharing-more-data-with-us-governmentᐧ
--------
42:13
אני אדם ללא טעם [עושים טכנולוגיה]
עד לפני עשור או שניים לאנשים שחשפו אותנו בפני טעמים חדשים היה מעמד תרבותי משמעותי. ליואב קוטנר היתה השפעה אדירה על דור שלם של חובבי מוזיקה ומבקרי הקולנוע היו חצי אלוהים: הטעם שלהם, ההעדפות שלהם, ההמלצות שלהם חרצו גורלות של סרטים, רוממו קריירות של בימאים ושחקנים או ריסקו אותם.אבל בהדרגה האנשים האלו פינו את מקומם לטובת משהו אחר: אלגוריתמים מדרגים, אלגוריתמים ממליצים. האלגוריתמים האלו, שפועמים בליבם של שירותים כמו פייסבוק, אמזון, ספוטיפיי או נטפליקס, משפיעים על התכנים, המוצרים, השירים והסרטים שמיליארדי בני אדם נחשפים אליהם.אז מה קרה מהרגע שהחלפנו את הממליץ? מה קרה מהרגע שהאלגוריתמים האלו, שאותם אני מכנה בשם "האלגוריתמים התפלים" שמנווטים אותנו, את כולנו, לתכנים מסוימים, השתלטו על התרבות?התשובה לכך היא מוזרה, מצחיקה אבל בעיקר מטרידה.קישורים:צפייה מזדמנתhttps://www.nplusonemag.com/issue-49/essays/casual-viewingרוח הרפאים שבמכונהhttps://harpers.org/archive/2025/01/the-ghosts-in-the-machine-liz-pelly-spotify-musicians/סטיב ג'ובס: למיקרוסופט אין טעםhttps://www.youtube.com/watch?v=lahX_ARGTqAᐧ
--------
43:41
אוו שיט - המכונה השקרנית [עושים טכנולוגיה]
עד לא מזמן הצ'אטבוטים דמו לתלמידי תיכון שקדניים אבל היום הם מתקרבים לרמתו של סטודנטים לתואר שלישי, שלא לדבר על חוקרים שכבר מצויד בדוקטורט.אבל ככל שהבינה המלאכותית מתקדמת, מפתחים וחוקרים חיצוניים מנסים למצוא דרכים חדשות להעביר אותה בדיקה ובחינה: מה הרמה שלה, עד כמה היא עצמאית, עד כמה עד כמה היא מסוגלת לבצע משימות מסובכות, אפילו עד כמה היא מאיימת.אבל הנה הבעיה: ככל שהבינה המלאכותית הופכת ליותר ויותר אוטונומית, עצמאית ומתוחכמת, היא לא רק מבינה את הבקשה שלנו היא מפרקת אותה לגורמים ומתחילה להבין מה עומד מאחוריה, מה אנחנו מנסים להשיג באמצעות בדיקת היכולות שלה. האם יכול להיות שכאשר היא תבין שהיא נמצאת בבדיקה, שהיא נבחנת, היא תנסה לרמות?!השאלה הזו, שנראה שנלקחה מסרטי מדע בדיוני, היא כבר לא תיאורטית. בעוד שטרם נרשמו מקרים שבהם בינה מלאכותית ניסתה לרמות את הבוחנים, נרשמו סימנים ראשונים לכך שזה אפשרי ואם זה אפשרי עכשיו מה יקרה בעוד שנה, מה יקרה בעוד שנתיים, מה יקרה בעוד עשור?קישורים:הספר על פרשת "דיזלגייט"https://www.amazon.com/Faster-Higher-Farther-Volkswagen-Scandal/dp/1543642519מחקר: הפגנה אסטרטגית של ביצועים נמוכים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2406.07358מחקר: סוכנים רדומים בבינה מלאכותיתhttps://arxiv.org/abs/2401.05566מחקר: האם קלוד 3 שיקר לי?https://arxiv.org/abs/2405.01576מחקר: לעבור לקופסה לבנהhttps://arxiv.org/abs/2401.14446
España