עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

לפעמים החשיבות של מלחמה לא נמדדת רק בהתרחשויות בזמן אמת אלא גם בהשפעה שלה לטווח הארוך. אנחנו מביאים את הפרק הזה בשידור נוסף דווקא עכשיו, כשאנחנו ברקע העימות האזורי של ימינו אנו. בהקשר זה מעניין לראות כיצד הדינמיקה האזורית כאילו נכתבה כבר לפני אלפי שנים. 
הפעם ב"עושים תנ"ך" נשוחח כאמור על מלחמה חשובה ומשמעותית, גדולה, "מתוקשרת" (לפחות בתנ"ך…) אבל גם נשכחת. המלחמה הזאת אשר מופיעה גם בטקסט התנ"כי וגם בארכיאולוגיה של האזור, כמעט  ואינה מוכרת בציבור. בדיוק בשביל זה אנחנו פה.
למה מכנים את המלחמה הזו "המלחמה הסורו אפריימית"? מיהם הצדדים הלוחמים? מה קרה במפגש הלא נעים שהיה לתגלת פלאסר השלישי עם פקח בן רמליהו ועם רצין מלך דמשק? למה רצין ופקח תקפו את אחז מלך יהודה ואיך הוא התמודד עם המתקפות הללו? מה האינטרסים של אשור באזורנו ואיזו קואליציה ניסתה להתגבש מולם? ממי הוא הגיבור המפתיע של הסיפור שלנו? מהם השינויים שנעשו במקרא ע"י בעלי המסורה והאם הם עומדים במבחן ההיגיון ההיסטורי?
בפרק זה אני מארח את ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים, כדי לספר את סיפורה של המלחמה הנשכחת ששינתה את פני האזור שלנו לשנים רבות.

אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה - חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר, על עולמנו המודרני.
מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום?
מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק? 
בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה? 
על כך ועוד בפרק שלפנינות
האזנה נעימה,
יותם.

ב"עושים תנ"ך" דיברנו על לא מעט נשים חזקות ומשפיעות - מרחב ואיזבל, דרך תמר ועד יעל ודבורה. והנה, הפעם נעסוק בסיפור נוסף שאוהבים להתייחס אליו כסיפור של העצמה נשית במקרא: סיפורן של בנות צלפחד.

האמנם מדובר בסיפור המעיד על המקרא כפמיניסטי ומתקדם לתקופתו?דרך אחת להסתכל על הסיפור היא כסיפורן של חמש נשים חזקות (ויתומות מאב) ששכנעו את משה לבצע רפורמה חוקתית שבבסיסה אישור לנשים לרשת את נחלת אביהן. אך האם זו הקריאה הנכונה של הטקסט? האם יש כאן יותר מפמיניזם? איך הסיפור קשור לסביבתו ולמציאות חייהם של אבותינו במזרח הקדום? מה בין דיכוי נשי לחוק מקראי? מה בין תעוזה נשית, חוק ומסורות עתיקות? ואיך כל זה קשור לדיני נדרים?

בפרק זה, שבו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר, נדון בין השאר בשאלות הבוערות: מדוע הסיפור שובץ דווקא בסוף ספר במדבר? מה היה דין הירושה בחברה הפטריארכלית כאשר לאב המשפחה לא היו בנים? מה דרשו מחלה, נעה, חגלה, מלכה וּתִרְצָה ממשה, ומדוע? האם מדובר ברצון אמיתי לרשת נחלה או שמא במשהו אחר? מה עונה משה בשם ה', ואיזו בעיה קשה טומנת בחובה התשובה הזו – בעיה שמתגלה רק מספר פרקים לאחר מכן? ואיך הפתרון שמציע המקרא מחזק את טענותיו של שחר?ולבסוף, האם מדובר, אחרי הכל, במעשה פמיניסטי ומתקדם? האם אלו נשים יוזמות ששינו מציאות חוקתית קיימת? מדוע שחר טוען ש"לא מיניה ולא מקצתיה"? אמנם המסגור הכללי הוא נשי, אך החברה הקדומה שהיוותה את הרקע לכתיבת התנ"ך הייתה חברה פטריארכלית המוטה בבירור לטובת הגברים. התנ"ך אמנם מציג לא מעט תפיסות מתקדמות לתקופתו, אך האם כך הדבר גם במקרה זה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.

אזנה נעימה, ונחלה שבטית ראויה! 
יותם

אנחנו לא בימים רגילים. באופן אירוני, המלחמה הנוכחית מחזירה אותנו בדיוק לאותו המקום שבו הכל התחיל - פרס.
סיפור פורים ומגילת אסתר התרחש באותה אימפריה רחוקה שהיום, בגלגולה המודרני כאיראן, שוב נמצאת במרכז חיינו. 
אז דווקא עכשיו, בתוך המתח הזה, בחרנו להביא לכם בשידור חוזר פרק שצולל לעומק המיתוס הפרסי-יהודי הזה, ותמיד טוב להיזכר בו כדי לקבל קצת פרופורציות. יחד עם חוקר המקרא שחר ענבר, 
ננסה להבין האם סיפור מגילת אסתר היה אמיתי? האם היה גרעין היסטורי מאחורי האירועים המתוארים במגילה? האם מאחורי הדמויות האגדתיות כמו מרדכי, המן, אסתר ואחשוורוש מסתתרות דמויות היסטוריות נשכחות? מה מקורו של החג הנשען על מגילה כל-כך לא תיאולוגית שאפילו שם האל המפורש אינו נזכר בה? 
האזנה נעימה לכולם. אני מקווה שהפרק ייתן לכם קצת אסקפיזם הכרחי. שימרו על עצמכם, ונשתמע בימים טובים יותר.
יותם.

המשיח. אותה דמות עלומה שתגיע (או לא?) על חמור לבן בקץ הימים. מי לא מכיר? הדמות הזאת, מתעצבת בתקופת הציפיה לאחרית הימים של בית שני מתוך מפגש בין דתות תפיסות ותרבויות.
אז איך דוקא הסרט האלמותי "בראיין כוכב עליון" של חבורת מונטי פייתון מציג בצורה מאוד יפה את הלכי הרוח של תקופת בית שני? מדוע רוב האנושות חושבת שסוף הזמנים קרב ובא? מה מאפיין את התקופה הזאת? מדוע כמעט תמיד ישנה דמות כריזמטית שתוביל את האירועים? האם התפיסות הללו מאפיינות רק את היהודים או הן גם נחלתן של כתות ודתות אחרות בנות התקופה? 

בהמשך, כדי ללמוד עוד על התפיסות של תקופת הציפייה הזאת לאחרית הימים – נפנה לדרשה חז"לית אודות...תרנגול ועטלף. כן כן. מה מייצגת כל אחת מהחיות? מה אפשר ללמוד מהדיאלוג בין החיות? איך הסיפור החז"לי מתקשר לנבואתו הזועמת של עמוס אודות "יום ה'"? מה יקרה ביום זה על פי עמוס? איך הסיפור קשור גם לדיון חז"לי אודות המשיח שנסמך על דבריו של הנביא ישעיהו?  
בנוסף מי הם המינים? את מי באמת מייצג העטלף? את מי מייצג התרנגול? מי מהם ראוי שימתין לאור הגדול ומי "סתם" ממתין ליום שמבחינתו יהיה היום הנורא מכל? מי יקבל את הפרס הגדול של אחרית הימים על פי חז"ל? איך חז"ל "משחקים" עם דברי הנביאים ומגלגלים את האשמה (וכך גם את הגורל המר באחרית הימים...) על עמי העולם ועל הכופרים? על כך ועוד בפרק המרתק שלפניכם בו מתארחת פרופ' מיכל בר אשר סיגל מאונ' ב"ש.

האזנה וציפייה נעימה לאחרית הזמנים!
יותם